הטאבלטורות של היום מעוררות ומקימות לתחייה את כל אלה שהתרחקו מלימוד הנגינה בגלל הרתיעה מהתווים. העניין קצת יותר מורכב ממשפט פשטני זה אבל העובדות מדברות בעד עצמן, כמות הנוגעים בדבר שמשתמשים בטאבלטורות כדי ללמוד לנגן, עצומת מימדים, וזה הדבר הטוב ביותר שיכול היה להתרחש. ממש כמו האינטרנט, הקל, הנגיש ועצום המימדים, כך השילוב בין הטאבלטורות לבין כלי התחבורה האולטימטיבי- האינטרנט, המסיע אותן אלינו ומאפשר לנו לנסות ללמוד כל קטע שנבחר, הוא אדיר.
תמיד יהיו מקטרגים על כל דבר, ולכל שיטה יש יתרונות וחסרונות, אך אם נמקד את היתרון הבסיסי החשוב ביותר של הטאבלטורות, נראה בבירור ששיטה זו הצליחה לגייס לשורות צבא תלמידי הגיטרה כמות שלא ניתנת למדידה, בגלל שכל שנייה היא עולה ועולה, וטוב שכך.
אולם אשליית ההצלחה הכמעט מיידית שמשרה שיטה זו, פוגעת לטעמי במי שהופכים את השימוש בטאבלטורות למאה אחוז מהעסק, ממש מורה במשרה מלאה, אלה הם הטאבלטוריסטים.
הטאבלטוריסט הממוצע יושב מול הגיטרפרו ומול כל אתרי הטאבלטורות, מנסה ללמוד את כל קטעי הנגינה הקלים והקשים כאחד משום שעל מסך המחשב זה תמיד נראה אפשרי יותר. הרבה פעמים הטאבלטוריסט מצליח וזה יוצא יפה ונשמע טוב, ממש בדיוק כשם שאני אשים נייר העתקה על אחד מהציורים המפורסמים של מיכאל אנג'לו ואעתיק אותו אחד לאחד כולל הצבעים המדויקים. גם אם אעשה זאת מאה חמישים פעם ואצייר את כל הקפלה הסיסטינית עדיין בבואי לצייר בית ועץ כנראה שתהיה לי בעיה. אני לא מתיימר לשכנע את הטאבלטוריסטים הכבדים לזנוח דרך זו משום שאלו תלמידים שלא היו נגשים לגיטרה לולא הטאבלטורות ואלו מאפשרות להם את חופש הבחירה שמורה לא היה מאפשר. ואולם הטאבלטורות היא שיטה מעולה לימינו כאשר רותמים אותה לצרכים המסוימים של התלמיד. לא במקום סדר לימוד הגיוני ולפי הרמה המתבקשת אלא ככלי עזר, לא במקום המורה אלא לעזרת המורה. אולם גם מורים רבים נופלים לרשתה של המגמה העכשווית של ימינו: מהיר, כאן ועכשיו בלי הרבה מחשבה ועומק ונכנעים לכל דרישה של תלמיד זה או אחר ללמוד קטעים קשים מאוד שלא יועילו דבר ללימוד הנגינה למעט ידיעת הקטע עצמו. לא אחת אני מוצא את עצמי אומר לתלמיד זה או אחר בשביל ללמוד את כל הקטעים שאתה רוצה אתה לא צריך אותי. תכנת טאבלטורות טובה וסגור את העניין, שב כל היום מול האינטרנט ותנסה לנגן את כל החלומות שלך. מורה טוב משתמש באמצעים שמוכתבים על ידי רוח התקופה לתועלת התלמיד, בשום מקרה לא נלחם בה אלא רותם אותה לעזרתו וכך צריך להיות גם בעניין הטאבלטורות. המורה צריך ללמד את התלמיד להיות גיטריסט לא טאבלטוריסט רוב הטאבלטוריסטים בטוחים שהם לא צריכים הנחיה והדרכה ומסתפקים בלימוד העצמי שברובו לא מאורגן לפי דרגות קושי.
ולסיום אומר, מורה המצליח לאזן בין רצון התלמיד השופע והגואה לבין מה שנכון לתלמיד תוך שימוש בכל האמצעים העכשוויים כנראה שנכונה לו הצלחה.